איך מסננים כמה מדינות יחד ב-Search Console?

מה בדיוק השתנה במסנן המדינות של Search Console?

גוגל עדכנה את מסנן המדינה בדוח הביצועים של Search Console, ועכשיו אפשר לבחור בו כמה מדינות במקביל ולראות בדוח אחד את סך התנועה שלהן מחיפוש בגוגל. עד היום המסנן עבד על מדינה אחת בכל פעם: בחרתם ישראל, ראיתם רק את ישראל. מי שרצה לדעת כמה תנועה מגיעה מכל השווקים דוברי האנגלית שלו נאלץ לייצא נתונים לגיליון, לחבר שורות ביד ולקוות שלא התבלבל בדרך. העדכון פורסם בתחילת אוקטובר 2026, וגוגל הסבירה שמטרתו להקל על ניתוח דפוסי תנועה בין מדינות ומכשירים. בהודעה נכתב במפורש שעסקים שפועלים בכמה מדינות יכולים מעכשיו לראות את התנועה המשולבת שלהם. בפועל זה פשוט מאוד: מסמנים את המדינות ברשימה, לוחצים על עדכון, וכל הגרפים והטבלאות בדוח מתעדכנים לפי הבחירה.

למה זה חשוב דווקא לעסקים ישראליים? כי רובם לא חיים בשוק אחד. חנות אונליין מתל אביב שולחת גם לארצות הברית ולאירופה, משרד עורכי דין משרת לקוחות מקהילות יהודיות בחו״ל, וחברת תוכנה צעירה כותבת באנגלית כבר מהיום הראשון. אצל כולם השאלה המעניינת היא לא כמה תנועה הגיעה מקנדה לבדה, אלא כמה מביא השוק דובר האנגלית כולו לעומת השוק העברי. התשובה לשאלה הזאת נמצאת עכשיו במרחק כמה קליקים, בלי קובץ אקסל באמצע ובלי טעויות העתקה. ההודעה של גוגל הזכירה גם מכשירים, כך שייתכן שגם מסנן המכשיר קיבל שדרוג דומה, אבל החידוש שתואר בפירוט הוא הבחירה המרובה במסנן המדינה, ועליו נתמקד כאן.

חשוב לא לבלבל בין המסנן החדש לבין הגדרת מיקוד המדינה הישנה. הכלי שבו אפשר היה לומר לגוגל שהאתר מיועד למדינה מסוימת הוסר עוד ב-2022, ומאז גוגל נשענת על אותות אחרים: תגי hreflang, מבנה כתובות ברור כמו תיקייה נפרדת לגרסה האנגלית, תוכן שמותאם לשוק וקישורים מאתרים מקומיים. המסנן החדש לא משנה דבר באופן שבו גוגל מדרגת אתכם; הוא כלי מדידה ותו לא. ועדיין, לדעתי זה אחד השינויים השימושיים ביותר שעסקים רב לשוניים קיבלו בכלי הזה מזה שנים. הוא הופך את השאלה ״האם התוכן שלנו בשפה השנייה בכלל משתלם?״ לשאלה שאפשר לבדוק כל חודש, ולא פעם בשנה כשמישהו בצוות נזכר לבנות דוח.

איך רואים תנועה משולבת מכמה מדינות, שלב אחר שלב?

כדי לראות תנועה משולבת נכנסים לדוח הביצועים של תוצאות החיפוש, מוסיפים מסנן מדינה, מסמנים את כל המדינות הרלוונטיות ולוחצים על עדכון. מאותו רגע כל המספרים בראש הדוח, כלומר קליקים, חשיפות, שיעור קליקים ממוצע ומיקום ממוצע, מתייחסים לקבוצת המדינות שבחרתם כגוש אחד. אפשר למשל לסמן את ארצות הברית ואת קנדה ולראות את צפון אמריקה כשוק אחד. עסק ישראלי יכול לבנות באותה דרך קבוצה של שווקים דוברי אנגלית: ארצות הברית, בריטניה, קנדה ואוסטרליה. לצד זה בודקים את ישראל לבדה, ומקבלים שתי תמונות נקיות שאפשר להניח זו לצד זו. לפני שמתחילים, בחרו טווח תאריכים של שלושה חודשים לפחות, כדי ששבוע חלש אחד או חג ארוך לא יטעו אתכם.

השלב הבא הוא לקבע את הקבוצות. אם בכל בדיקה תסמנו רשימה קצת אחרת של מדינות, ההשוואה בין חודשים תאבד כל משמעות. רשמו לעצמכם, אפילו במסמך פשוט, אילו מדינות נכללות בכל קבוצה, והקפידו לחזור בדיוק על אותה רשימה. מי שעובד עם ממשק התכנות של Search Console צריך לדעת שבסינון לפי מדינה שם משתמשים בקוד בן שלוש אותיות, כמו ISR לישראל ו-USA לארצות הברית, ולא בשם המדינה. זה פרט קטן שחוסך שעה של חיפוש תקלות כשמחברים את הנתונים לדשבורד. ועוד דבר: Search Console שומר נתונים של שישה עשר חודשים בלבד. אם אתם רוצים לראות מגמות על פני כמה שנים, ייצאו את הנתונים באופן קבוע ושמרו אותם אצלכם.

אחרי שהקבוצות מוגדרות, אפשר להעמיק. הוסיפו על מסנן המדינות גם מסנן מכשיר, כדי לבדוק למשל אם הקהל בחו״ל מגיע בעיקר מהמחשב בזמן שהקהל בישראל גולש מהנייד. שלבו מסנן דף או מסנן שאילתה כדי לבודד מוצר, שירות או קטגוריה מסוימת. כך אפשר לענות על שאלות קונקרטיות מאוד: כמה קליקים הביא דף השירות באנגלית מכל השווקים דוברי האנגלית ברבעון האחרון, והאם המספר הזה עולה? כדאי גם להציץ בלשונית המדינות שבתחתית הדוח, שמפרקת את התמונה המשולבת בחזרה לרכיבים שלה. אם מדינה אחת מושכת את כל הקבוצה, תראו את זה שם מיד, ותבינו שהמספר המשולב מסתיר שוק אחד חזק ושלושה רדומים.

איך משווים בין הביצועים בעברית לביצועים באנגלית?

הדרך המדויקת ביותר להשוות בין עברית לאנגלית היא לשלב את מסנן המדינות עם מסנן דפים לפי מבנה הכתובות באתר, למשל כתובות שמכילות את תיקיית הגרסה האנגלית מול כל השאר. מסנן מדינה לבדו לא מספיק, כי הוא מודד איפה המחפש נמצא ולא באיזו שפה הוא מחפש. ישראלי שמחפש באנגלית ייספר בישראל, וגם תייר אמריקאי שמחפש מסעדה בירושלים ייספר בישראל. לכן השילוב קריטי: מסנן הדפים מבודד את גרסת השפה, ומסנן המדינות מראה מאיפה מגיעה התנועה לכל גרסה. אם האתר שלכם בנוי עם תת דומיין נפרד לכל שפה, אפשר להגדיר נכס נפרד ב-Search Console לכל גרסה, וכך לקבל דוח נקי בלי להוסיף מסנן דפים בכל פעם מחדש.

דרך נוספת היא סינון שאילתות בעזרת ביטוי רגולרי. Search Console מאפשר לסנן שאילתות לפי תבנית, ותבנית פשוטה שמחפשת אותיות עבריות, כלומר הטווח שבין אל״ף לתי״ו, תפריד בין חיפושים בעברית לכל השאר. הפעילו אותה יחד עם קבוצת המדינות דוברות האנגלית ותגלו דברים מעניינים, למשל כמה ישראלים שגרים בחו״ל עדיין מחפשים אתכם בעברית. זה מידע שמשנה החלטות. אם הקבוצה הזאת גדולה, ייתכן שדווקא התוכן העברי מביא לכם לקוחות מחו״ל, והמהלך הבא צריך להיות דפים בעברית על משלוח בינלאומי או שירות מרחוק. רק זכרו ששאילתות נדירות מוסתרות מטעמי פרטיות, ולכן סכום השורות בטבלה לא תמיד יתאים לסך הכול שבראש הדוח.

ומה בעצם משווים? לא רק קליקים. מספר קליקים גבוה יותר בעברית לא אומר שהעברית מצליחה יותר; ייתכן שפשוט השקעתם בה פי חמישה. השוו יחסים: קליקים לכל דף שפורסם, שיעור קליקים ממוצע ומיקום ממוצע בכל גרסת שפה. אם לגרסה האנגלית יש מעט דפים אבל כל אחד מהם מביא תנועה יפה, זה סימן שיש שם ביקוש שלא מנוצל. אם יש לה הרבה דפים וכמעט אפס קליקים, הבעיה היא כנראה איכות, תרגום מילולי או מתחרים חזקים מדי. לדעתי, רוב העסקים הישראלים שמתרגמים את האתר לאנגלית ויושבים לחכות לתוצאות מפספסים בדיוק את הנקודה הזאת: תרגום הוא לא תוכן מקורי, וגוגל, בדיוק כמו הקוראים, מרגישה את ההבדל.

איך מחליטים איזו שפה צריכה עוד תוכן?

השפה שצריכה עוד תוכן היא זו שבה אתם מקבלים הרבה חשיפות ומעט קליקים, או שבה הדפים שלכם תקועים בעמוד השני של התוצאות. הנתון הזה אומר שגוגל כבר רואה בכם תוצאה רלוונטית לשוק, אבל עדיין לא מספיק כדי למקם אתכם למעלה. זו ההזדמנות הזולה ביותר בקידום אורגני: לא צריך לשכנע את גוגל שאתם קיימים, רק שאתם הטובים ביותר. בדקו בכל קבוצת מדינות את השאילתות שבהן המיקום הממוצע נע בין שמונה לעשרים. אלה שאילתות שמאמר מעמיק יותר, דף שירות משופר או תשובה ישירה בפתיחת העמוד יכולים להקפיץ קדימה. כשהרשימה הזאת ארוכה בשפה אחת וקצרה בשנייה, קיבלתם את התשובה, ואפשר לתכנן לפיה את הרבעון הבא.

הסימן השני הוא פער בין הביקוש לבין הכיסוי שלכם. עברו על השאילתות שמביאות חשיפות בקבוצת המדינות דוברות האנגלית, ובדקו כמה מהן נוחתות על דף שבאמת עונה עליהן. אם חיפושים על מחיר, השוואה או ״איך עושים״ נוחתים על דף הבית, חסר לכם תוכן ייעודי. בעברית המצב הפוך לא פעם: יש הרבה תוכן, אבל רובו נכתב סביב ביטויים שאיש לא מחפש. כאן כדאי לחשוב גם במונחים של כסף. אם תרצו לאמוד כמה שווה כל עלייה במיקום, מחשבון התנועה האורגנית יעזור לכם לתרגם מיקומים ושיעורי קליקים לביקורים צפויים, ומשם הדרך להחלטה איפה להשקיע את החודש הבא קצרה בהרבה.

הסימן השלישי, ואולי החשוב מכולם, הוא כסף שיוצא על פרסום. אם אתם משלמים על קידום ממומן באנגלית כי האתר לא מופיע שם בתוצאות האורגניות, המסנן החדש מראה לכם בדיוק כמה רחוקים אתם מהנקודה שבה אפשר להקטין את התקציב. כל קליק אורגני בשוק הזה הוא קליק שלא צריך לקנות, והתוכן ממשיך להביא אותו גם בחודש שבו כרטיס האשראי נח. השוואה מסודרת של העלויות החודשיות ושל מה שקורה לתנועה ביום שהתקציב נגמר תמצאו במאמר כמה עולה קידום אורגני לעומת קידום ממומן. הכלל שלי פשוט: השפה שבה אתם משלמים הכי הרבה על פרסום היא כמעט תמיד השפה שצריכה את התוכן הבא.

מה מסנן המדינות לא מראה לכם?

מסנן המדינות מראה תנועה מחיפוש בגוגל בלבד, לפי מיקום המחפש, ולכן הוא לא תמונה מלאה של הנראות האורגנית שלכם. הוא לא כולל את Bing, שיש לו כלי משלו למנהלי אתרים, והוא לא מודד כמה פעמים ChatGPT, Claude, Gemini או Perplexity ציטטו אתכם בתשובה. גם ההופעות בסקירות הבינה המלאכותית של גוגל נספרות בתוך הדוח הכללי, בלי הפרדה נוחה. כשיותר ויותר אנשים שואלים עוזר דיגיטלי במקום לגלול בתוצאות, זה פער שאסור להתעלם ממנו. אתר יכול להיראות יציב ב-Search Console ובאותו זמן להיעדר לגמרי מהתשובות שהלקוחות שלו קוראים. כדי לקבל מושג על הצד הזה, בדקו את ציון ה-GEO של האתר וראו עד כמה התוכן בנוי כך שמנועי תשובה יוכלו לצטט אותו.

מגבלה שנייה נוגעת לממוצעים. כשמסמנים כמה מדינות יחד, המיקום הממוצע ושיעור הקליקים מחושבים על כל החשיפות בקבוצה, ולכן המדינה עם הכי הרבה חשיפות קובעת את התמונה. אם רוב החשיפות מגיעות מארצות הברית, הביצועים בבריטניה ייבלעו בממוצע, גם אם הם מצוינים במיוחד או גרועים במיוחד. אל תסתפקו אפוא במספר המשולב. השתמשו בו כדי לענות על השאלה ״איך השוק הזה מתפקד בסך הכול״, ואחר כך חזרו ללשונית המדינות כדי לראות מי מושך למעלה ומי למטה. ויש גם נתונים חסרים: שאילתות נדירות מוסתרות מטעמי פרטיות, ובאתר קטן שנכנס לשוק חדש זה יכול להיות נתח משמעותי מהתנועה. במצב כזה, מגמה לאורך כמה חודשים אמינה הרבה יותר מכל מספר בודד.

השורה התחתונה: המסנן החדש לא יעשה בשבילכם קידום אורגני, אבל הוא נותן סוף סוף לעסק רב לשוני דרך פשוטה לבדוק אם התוכן בכל שפה מחזיר את ההשקעה. קבעו בדיקה חודשית עם אותן קבוצות מדינות ואותם מסננים, ורשמו שלושה מספרים לכל שפה: קליקים, חשיפות ומיקום ממוצע. אחרי רבעון תדעו איפה התוכן עובד ואיפה הוא רק תופס מקום. החלק הקשה הוא לא המדידה אלא מה שבא אחריה: לכתוב בעקביות תוכן מקורי, בעברית ובכל שפה שאתם מוכרים בה, שמדורג בגוגל ומצוטט בתשובות של עוזרי הבינה המלאכותית. Artiql נבנתה בדיוק בשביל זה, והתמחור מותאם לכל עסק ונקבע אחרי שיחת היכרות קצרה. רוצים לראות איך זה ייראה אצלכם? קבעו שיחת היכרות.

שאלות נפוצות